בס"ד
חיזוק יומי... ו' אדר

לבורא עולם יש בשבילך הכל מהכול

בן מלך נסע למרחקים מצויד בממון רב שקיבל מאביו. כעבור כשנה אזל הכסף, והוא נאלץ לחזור הביתה.

טרם חזרתו שלח מברק ובו כתב: "אני בדרך!"

לפני בואו ערכו לו קבלת פנים מפוארת כראוי לבן מלך. כשהגיע, שמח אביו שבנו קרוב אליו, ושהה במחיצתו שעות רבות.

בחלוף שבעה ימים, הודיע הבן כי בדעתו לשוב למקומו. אביו הבין את דבריו ושאל: "האם אתה זקוק לכסף?"
"כן" השיב הבן. המלך הוציא מהארון פנקס צ'קים, מילא את הסכום, חתם ומסר לבנו.

בנו הביט בצ'ק, הסתכל על אביו ובאדיבות הושיט בחזרה את הצ'ק.

שאל אותו אביו: "מדוע החזרת לי את הצ'ק? האם החתימה לא נכונה, אולי התאריך לא טוב בעיניך?"

השיב בנו: "התאריך והחתימה בסדר גמור, אולם הסכום... רשמת סכום נמוך מאד, סכום שיספיק לי רק לשבוע ימים, לכן אני מחזיר, אין לי מה לעשות במרחקים עם סכום כזה".

"אכן בני היקר, זה בדיוק מה שאני רוצה! שלא תפליג לך למרחקים, תישאר קרוב אליי ותבוא לבקרני מידי יום" אמר אביו.

לעיתים נמצאים אנו בצער מפרנסה דחוקה, מימים המבשרים לא טוב - נושאים את עינינו כלפי שמים ומבקשים פרנסה ברווח, נחת, חיים קלים וטובים.

לבורא עולם אין בעיה לתת לנו הכל מהכול, "פנקס הצ'קים" שלו פתוח והיד יכולה לרשום הכל - פרנסה, בריאות, ברכות והצלחות.

אם כך, מה מונע מהבורא לתת לנו הכל? הרי אנו בניו, ואב אוהב את בניו בכל מצב.

בורא עולם מחכה לתפילה שלנו, להרמת העיניים אליו, לביטחון בו, לאמונה שהוא אבא שלנו.

אם היה נותן הבורא לאדם הכל מהכול, ספק אם אותו האדם היה פונה אליו, מודה לו, או מתייחס בצורה כלשהי.

מתי אדם מודה? כשיש לו מחסור ואותו מחסור מתמלא, רק אז האדם מעריך ומודה.

בורא עולם רוצה אותך קרוב אליו, לכן לא תמיד נותן לך את כל צרכיך, אולם אם תתפלל, תתן הודיה, תדבר עם הבורא, תכניס אותו לחייך, גם כשיש לך, גם כשהכול טוב, הוא ידאג שהטוב הזה לא ימוש מביתך, והוא ברחמיו ימשיך וימלא את מחסוריך... (רונן קרתא)

*יום טוב, ובשורות טובות*
*לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים. אמן!*