סוכריה קטנה לשבת לפרשת 'לך לך' - עם המסר החד משמעי: כל זמן שניתן לתקן - צריך לתקן. וכל זמן שצריך לתקן - ניתן לתקן.

" ויאמר ה' אל אברהם " – ומכאן מספרת לנו תורתנו הקדושה על הציווי שקיבל אברהם אבינו :

לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: (בראשית ,יב , א).

עצור לרגע והתבונן : לְך לְךָ - לך אל נשמתך ! לך אל עצמך ! – צא וחפש את מהות חייך וייעודך .

מֵאַרְצְךָ- ולשם כך עליך לצאת ולהשתחרר מארציותך וגשמיותך דהיינו , מכל האחיזות שנאחזת במשיכה מופרזת לחומרנות ולתאוות גשמיות .

וּמִמּוֹלַדְתְּךָ - ואף על פי שמרגע הולדתך יש לך תכונות מוּלַדות משלך , אופי וטבע מסוימים משלך , שלכאורה מגבילים את התפתחותך - גם את כל אלו אפשר לשנות . "אופי" איננו גזרת גורל בלתי ניתנת לשינוי . את הרע ניתן לדכא או לנתב לאפיקים מועילים ואת הטוב ניתן לפתח

 .וּמִבֵּית אָבִיךָ - שהם המשפחה , השכנים , הקרובים והחברים שגדלת ביניהם והקרובים ללבך , שגם הם , פעמים רבות יכולים לעכב ולמנוע ממך את התפתחותך הרוחנית , אפילו מתוך כוונה טובה .

ועל כן , מכל אותן "אחיזות" , תכונות , הרגלים , אופי , חינוך והשפעה סביבתית – עלייך להשתחרר על מנת לצאת למסע אל נשמתך , " אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ"

ואף שבתחילת המסע , אין סופו ידוע , ואף שיש מן המאיים ביציאה אל הלא נודע , מצֻווה אתה להאמין שיש מי שמסייע , יש מי שמבטיח : אם תצא למסע – בודאי תגיע וכאשר תלך – בודאי אַרְאֶךָּ .

על כן , אתה נדרש לעשות שינוי . מה שהיה הוא לא מה שיהיה !

שינוי וצמיחה רוחנית עשויים להתרחש רק אם אדם מוכן לקחת סיכונים , מוכן למעוד , להיכשל ... אך גם להצליח .

רבי נחמן מברסלב טבע את המשפט המפורסם : "כל העולם כולו גשר צר מאוד" . מסוכן ללכת על גשר צר , אך מסוכן ומתסכל פי כמה לא לעלות עליו .כאן , בעודנו אחוזים ב- "ארצך" , "מּוֹלדתך" וּ- "בית אביך" , במקום המוגן ביותר בפני סיכונים , במקום הבטוח ביותר מפני הִשתנות , מרחף צילו של המוות - פשוט הוא שקופאים בו למוות . כי במקום שבו אין אתגרים רוחניים , ייעוד ורצונות אמיתיים שבעבורם כדאי לקום בחשק בבוקר – מתחילים לשלוט הריקבון והייאוש .

וכשמורים לאדם לצאת ולחפש , אי אפשר לשאול : "מה אמצא" ? "כיצד אחפש " ? " מתי אגיע " ? .

גם אברהם אבינו לא ידע לקראת מה הוא הולך – והלך !

כל אחד , בנתיביו שלו , צריך למצוא את עצמו , דהיינו , האלוקי והזך שבו. אז יחוש כיצד בהִשתנות העדינה והדקה של העניינים הכי פעוטים , משוחח עימו האלוקים - וזהו הגדול שבאתגרים .