בס"ד                          

פרשת ויקרא-  מבט לתוכנו פנימה

"וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב  כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל:"  (מתוך ההפטרה - ישעיהו מ"ג, כ"ב)

כיצד יכיר האדם את עצמו?
עד כמה כנה ואמיתי הוא בינו לבין בוראו, משפחתו וחביריו?
אומר על כך המגיד מדובנא (1740-1804) המפורסם במשליו הקולעים:
יהלומן היה מגיע לרגל עסקיו לעיר הבירה, והתאכסן באופן קבוע בבית מלון מפואר ויוקרתי.
עובדי המלון כבר הכירוהו, וידעו שהוא מפזר טיפים ביד נדיבה.
פעם בהגיעו למלון, מסר את חפציו לנער המעלית, ולאחר שהוביל את חפציו לחדרו, ניגש להודיעו כי גם הפעם עשה תפקידו. היהלומן מסר לו את הטיפ הקבוע, אך ראה שבניגוד לעבר, הביעו פניו אכזבה ואי שביעות רצון מהטיפ שקיבל. התפלא היהלומן ושאל: "מדוע הפעם אינך מרוצה? תמיד כאשר אתה מקבל את המתת אתה מחייך ומרוצה. מדוע אתה היום חמוץ"? ענה לו הבחור: "נכון, הטיפ שאתה נותן תמיד הוא נדיב, אך תמיד יש לך מזוודה קטנה, והפעם באת עם מזוודה גדולה בהרבה, והמאמץ שלי היה גם הוא גדול מאוד".
כאשר שמע היהלומן את דבריו, נפל והתעלף. מששב להכרה, נשאל מה קרה? ענה: "אני יהלומן, והמזוודה שלי בהתאם קטנה. ברגע שספרת לי שלקחת מזוודה גדולה, הבנתי כי נוכלים החליפו את המזוודה, וכל היהלומים שלי, שערכם עצום, נגנבו, כי מזוודה גדולה המצריכה מאמץ גדול אינה שלי".
כך אומר המגיד: "אדם העוסק במצוה, וחש שקשה וכבד לו, סימן שאין זו המזוודה שלו".
כך אומר הנביא: "לא אותי קראת יעקב כי (אם) יגעת בי ישראל". ביאור הפסוק: אם אתה מרגיש יגיעה וכבדות, סימן שאין לבך שלם עם מה שאתה עושה. אין זו עבודת ה' הרצויה.
זוהי אמת המידה להתבוננות פנימית ואמיתית.
לוואי ויהא חלקנו עם העושים בשמחה ובאהבה.
שבת שלום!
וחודש מבורך!
הרב יוסף ברוק

אם אהבת את הדברים, העבר אותם לחבריך