בס"ד

כיצד נאהיב את התורה והמצוות על ילדינו- מאת הרב יחיאל פליסקין (מחבר הספר שתולים בבית השם)

פרק ד. יישום מעשי של ההוראה 'לא להלחיץ למצוות'

העצה הנ"ל, שלא להלחיץ כלל לשמירת מצוות, מומלצת לכל הגילאים ולכל המצבים. 
לכל הגילאים - החל מגיל שלש, בו אנו מתחילים בחינוך ראשוני, ועד לגיל הנישואין, שבו יוצא הנער מרשות הוריו. 
לכל הרמות הרוחניות - בין אם מדובר בבחור ישיבה מן המנין, שרק צריך קצת חיזוק בנוגע לזמן קריאת שמע של שחרית, למשל, ובין אם מדובר בבחור מתמודד, שבקושי שומר שבת. 
לכל המגדרים - בין לגבי בנים, ובין לגבי בנות. 
לכל המיקומים - בין אם מדובר בילד בכור, שיתכן שחסרה לו דוגמא אישית של אחים, ובין אם מדובר בקטן הילדים, זה המפונק, או בכל אחד מהילדים האחרים. 
לכל סוגי האופי - בין אם מדובר בילד שקט וצייתן, שנראה שאינו מתמרד כלל לנוכח הצעקות שלנו, ובין אם מדובר בילד שובב ומרדן, שאנו חוששים כי הוא עלול 'לנצל' את כח הבחירה שאנו נותנים לו, לבחירה שלילית. 
ולכל הקהלים - בין אם אתם חסידים או ליטאים, ספרדים או אשכנזים, חרדים כבר עשרה דורות או בעלי תשובה טריים. לכולם!
ההוראה המעשית היא, שאם למשל הגיעה השעה שילד - או נער - צריך להתפלל, לברך, או ללמוד בשבת אחרי צהרים וכדומה, ראוי להזכיר לו פעם אחת, בעדינות וברגיעה, "מוישל'ה, הגיע הזמן להתפלל". ואולי גם עוד פעם לאחר מספר דקות "הגיע הזמן להתפלל", וזהו! מכאן ואילך אנו כבר נכנסים לחשש 'לחץ', ויש להחמיר בכל חשש כזה, כאשר הורונו רבותינו: 

נשאל הגראי"ל שטיינמן שליט"א בכנס חינוך, עד כמה רצוי או יש חובה להעיר לילדים. למשל, ילד שחוזר לבין הזמנים, זמן קריאת שמע של הגאון עובר והוא עדיין ישן. האם להעיר אותו, או לא. והשיב: אני חושב, להעיר, אבל לא לנדנד. להעיר אותו פעם פעמיים, הוא קם - קם, לא קם - לא קם. לא מחויב יותר. לא מחויב לתת לו מכות בשביל זה. אף על פי שכתוב 'הוכח תוכיח', אבל כך הילד מתמרד ואז יש לו חוצפה (ספר 'סברי מרנן - חינוך', עמ' תכא).

מדברי הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט"א: ידוע שאנשים שהכריחו אותם בילדותם להתפלל או שכפו עליהם ללמוד, עד היום אינם מסוגלים להתפלל וללמוד. ולפעמים ההורים צריכים להעיר איזה הערה בתור ידידות אגב אורחא, והדרך להעיר היא בצורה שהילד יבין מה שרוצים ממנו (עפ"י קונטרס הדרכה בלימוד התורה מהגרי"ג אדלשטיין שליט"א).

הערה חשובה: אין בכוונת הדברים לומר שזו הדרך היחידה שקיימת. יתכן שיש הורים המחנכים בדרך אחרת, הכוללת גם כפייה ותוכחה לשמירת מצוות, והם רואים בכך הצלחה. אם אתם עושים כן וזה מצליח, כדאי שתמשיכו כך. אולם אם הנכם מרגישים - כמו הורים רבים - תסכול, אכזבה, או צורך בשינוי - כדאי שתאמצו בחום את הגישה שלנו, המוכיחה את עצמה באלפי בתים.
גם כאשר הבאתי את כל הציטוטים הנ"ל מגדולי ישראל, איני בא לומר שזו הדעה היחידה שקיימת. יתכן שישנן גם אמירות בגוון הפוך. אולם כאמור, להורים המרגישים צורך בשינוי, כדאי לסמוך בכל כוחם על ההוראות הנ"ל, שהינם עצה נפלאה מאד, ואחוזי ההצלחה שלה גבוהים ביותר.

הרב יחיאל פליסקין - יו"ל ע"י ארגון 'שתולים - להצליח בחינוך'טל: 0527671485  

אם ברצונכם לקבל חוברות ומאמרים נוספים בעניני חינוך
הצטרפו לרשימת התפוצה של 'שתולים', בדוא"ל:  Ymp803@gmail.com 

להארות ותגובות בנושאי החוברת
ניתן לפנות ישירות למחבר
דוא"ל: Ymp803@gmail.com