שַׁחֲרִית - הבלוג של ברוריה

כיצד נאהיב את התורה והמצוות על ילדינו- חלק ז

פרק ז- ההסבר העיקרי - הילד בפנימיותו רוצה עוד יותר מאיתנו

ברוריה אוגוסט 17, 2020 364 0

בס"ד

כיצד נאהיב את התורה והמצוות על ילדינו- מאת הרב יחיאל פליסקין (מחבר הספר שתולים בבית השם)

פרק ז. ההסבר העיקרי - הילד בפנימיותו רוצה עוד יותר מאיתנו

הורים רבים חוששים מלנסות את הגישה הזו. אם אנסה לתמצת את החששות לכמה מילים, זה נשמע בערך כך:

אם לא נאלץ אותו, אנחנו לא מאמינים שהוא יקיים מעצמו, שהרי אנחנו רוצים שהוא יצמח בתורה ובמצוות, אבל הוא מצידו לא מעונין בכך, וגם אין סיבה שהוא ירצה מעצמו, למה שירצה?".
ובכן, הורים יקרים, החשיבה הזו מוטעית מיסודה, ואסביר את הדברים בס"ד.
לכל ילד יהודי, שנולד לבית חרדי, יש לפחות שבע סיבות חזקות כן ללמוד תורה! וכן לשמור מצוות! וכן לחיות לפי רוח הקהילה החרדית.
סיבה א:
לכל יהודי יש נשמה אלוקית המפעמת בו, ותובעת ממנו 'להאכיל' אותה בתורה, בקרבת ה', ובשמירת מצוות. יתכן אמנם שחלק מהחילונים לא מרגישים שיש להם נשמה, כי הם לא יודעים כלום, והנשמה מכוסה באלף מסכים. אבל ילד שקיבל חינוך יהודי, לא יכול בשום אופן להתעלם מקולה של נשמתו. פשוט אינו יכול. הנשמה דורשת את שלה, ואינה נותנת מנוח.
סיבה ב:
התורה והמצוות הם באמת הדבר הכי נעים והכי טעים בעולם, בפועל ממש. מאמר הכתוב הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים (תהלים יט, יא), עדיין אקטואלי בכל עת ובכל שעה, ולא ישתנה לעולם. נכון אמנם, שלא כל יהודי זוכה לטעום זאת בכל שעה, אולם מכיון שהילד נמצא בסביבה של תורה - בבית, בישיבה ובבית הכנסת - הוא יהיה חייב על כרחו לטעום בשלב כלשהוא איזה טעם בתורה ומצוות, ואז הטעם פשוט מגיע, והוא מושך אחריו כמיהה לקיים עוד כדי לטעום עוד ועוד מגן העדן הצפון בתורה ובמצוות.
סיבה ג:
הם רואים דוגמא אישית חיובית אצל ההורים, גם אם ההורים לא מושלמים - והם לא - אבל הם שומרים מצוות, ובדרך כלל האבא גם לומד תורה, אם הרבה או מעט, והאמא נוהגת בצניעות, [גם אם לא באופן מושלם], הדוגמא האישית הזו נספגת בליבו כבר משחר טל ילדותו לאורך ימים ושנים, הוא נושם אותה לאורך היממה-כל השבוע-כל השנה, באופן שכמעט אי אפשר לו לצאת מזה למציאות אחרת.
סיבה ד:
התורה שהם לומדים, אם זה חומש, משנה, גמרא, הלכה, מוסר או חסידות, נספגת בליבם, והלימוד מחייב. דברי התורה עצמם שלמדו, דורשים מהם לקיים אותם. ושוב, לא תמיד המחויבות הפנימית הזו באה לידי ביטוי כאן ועכשיו, בכל רגע שנרצה, אבל היא נמצאת שם עמוק בפנים. אני רואה לפעמים נער שכבר חמש שנים לא למד כלום, ועדיין דברי התורה שלמד בצעירותו מלווים אותו, מדריכים אותו ואף מחייבים אותו.
סיבה ה:
כמעט כל ילד ונער, ראה דוגמאות אישיות של רבנים, והדמויות האלו הטביעו בו את חותמן, ומלוות אותו בכל אשר ילך. זה יכול להיות רב בית הכנסת או השכונה, יכול להיות גדולי תורה שהלך לקבל מהם ברכות וכד', ובהחלט גם יכול להיות מלמדים בת"ת או רבנים בישיבה, או מורות מבית הספר, שחלק מהם דמויות מופת בעלות שיעור קומה, וכאמור ההשפעה החיובית שלהם עצומה.
סיבה ו:
הוא גדל במשפחה חרדית, בשכונה חרדית ובמוסדות חרדיים. ויש לכך השלכה חיובית. לכל אדם יש באופן טבעי רצון להתאים עצמו לסביבתו, ולרצות את החברה בה גדל. קשה להיות שונה.
סיבה ז:
ובפרט בחברה החרדית בה אנו מצויים, שיודעת לתגמל היטב על התנהגות טובה: כמה הערכה ומשוב חיובי מקבל ילד שלומד תורה, שהולך בתלם, אחר כך מתקבל בהתרגשות רבה לישיבה קטנה טובה, לישיבה גדולה טובה, אחר כך מציעים לו שידוכים בשיא הכבוד והיקר, ובדרך כלל אף עוזרים לו בחתונה ובדירה. וכן בת שהולכת בדרך טובים, מתקבלת ועולה בהתרגשות לסמינר, ואחר כך מציעים לה שידוכים מכובדים, וכו'. לב מי לא יחפוץ בכל הטוב הנחשק הזה?
אז אם יש כל כך הרבה סיבות לטוב, מדוע כל כך הרבה נערים פורקים עול, או סתם חסרי חשק? התשובה העיקרית היא: בגלל כפייה של הורים, בגלל השפלות של מחנכים, בגלל לחץ רוחני שמופעל עליהם. זו הסיבה כמעט היחידה שממאיסה על הילדים את התורה, שגורמת להם דחייה מהמצוות.
ה'כפייה' רב כוחה להמאיס גם את הדבר הכי נעים בעולם. ניתן לבדוק זאת בקלות, למשל אם אדם יכריח ילד לאכול שלש פעמים ביום מנת גלידה טעימה, ויעניש אותו ויצעק עליו כינויי גנאי אם לא יאכל, הילד יפתח סליחה נוראית מגלידה גם בבגרותו. אפשר לנסות את זה בבית...
אבל כשאין כפייה, הם יקיימו את המצוות בשמחה. נכון אמנם שאולי יהיו פעמים בודדות שהם ישתמטו מלימוד או קיום מצוה, [וחשוב לציין כי מי שמתחיל בזה מגיל שלש ברצף ממש, כך שלא יצר לילדיו שום ריאקציה ממצוות, יופתע לגלות כי הפעמים שילד לא יקיים מצוה יהיו נדירים], אבל באופן כללי הם יתחברו לתורה ולמצוות כבחבלי קסמים, וזה בדוק ומנוסה [פרק זה כולו נכתב בהשראת דבריו של הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט"א, לאחר שקראתי עשרות שיחות שלו בנושאים אלו, בהם הוא מעורר נקודה זו בכל גווניה].