החלק היומי- יז סיון

פייק נויז בפרשה

החלק היומי- יז סיון

פייק-ניוז בפרשה / החלק היומי, פרשת בהעלותך / סיון רהב-מאיר:

איזה פייק ניוז. איזה עיוות. באחד הקטעים העצובים בתורה, בני ישראל מתחילים להתרפק השבוע בפרשה על מצרים, ופשוט להתגעגע לשם. שימו לב לטקסט הקשה שהם משמיעים באוזניו של משה רבנו: *"מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר? זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִינָּם. אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים".* זו נוסטלגיה מזויפת שכולנו מכירים עד היום ("אוי, פעם היה יותר טוב"), יחד עם זיכרון סלקטיבי (איך הם שכחו את השעבוד המר והנורא?). הם מייצרים במדבר תרבות של קיטורים ותלונות, בלי לשים לב למציאות הנהדרת שהם זוכים לחיות בה.

הרב משה צבי נריה כותב שמי שקורא את הפרשה חייב לבדוק אם הוא עצמו לא מתנהג כך, ולא כופר בכל הטובה שבחייו: "אחרי יציאת מצרים, אחרי קריעת ים סוף, אחרי מלחמת עמלק, אחרי מתן תורה – אנשים יכולים לקום ולהתלונן: מי יאכילנו בשר? משמע שיש אפשרות כזאת בעולם, שיש כוחות עזים כאלה בפנימיות נפש האדם". זהירות: אפשר לחיות בתקופות היסטוריות מופלאות, אפשר להיות מוקפים בשפע וברכה, אבל להתלונן ולהתגעגע לאיזה בצל מצרי.

שבת שלום.