פרשת חיי שרה

לזה הוא כלל לא ציפה

פרשת חיי שרה

בס"ד

פרשת חיי-שרה 
"כִּי אֶל-אַרְצִי וְאֶל-מוֹלַדְתִּי, תֵּלֵךְ; וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה, לִבְנִי לְיִצְחָק" (בראשית כ"ד, פסוק ד')

 
לזה הוא כלל לא ציפה:


משנקרא אליעזר אל אברהם אדוניו, והוטלה עליו המשימה האחראית למצוא את הראויה  להנשא ליצחק, הגיע הרגע שהוא מצפה לו זה מכבר. 
במשך שנים הוא זקן הבית, דולה ומשקה – לומד ומלמד לאחרים מתורת רבו הגדול, מושל ביצרו  כמוהו. עד כדי כך הקירבה ביניהם, שאף זיו פניהם דומה, כחכמתו של אברהם המאירה את פניו  אף שלו כן. 
אם כן, הכל נראה "בכיוון הנכון". אולי תתאים בתו ליצחק? 
אברהם שידע את המחשבות העוברות בראשו, "חתך" את הדברים. "אתה ארור ובני ברוך, ואין  ארור מדבק בברוך". אין סיכוי לשידוך כזה להתקיים, חד וחלק. 
בפני אליעזר עומדות שתי אפשרויות: להיפגע, להעלב ולכעוס, "להניח את המפתחות" – אם איני ראוי, מדוע אתה מטיל עלי את השליחות? או להפנים ולהבין כי הדבר אמת, ולטובתו אין מקום  לשידוך זה, ומעתה לעשות הכל, ואף יותר כדי להצליח בשליחותו. 
אליעזר בחר באפשרות השניה, מילא את השליחות בשלימות, כשהוא מתעלה מעל כל שיקול  אחר, רואה השגחה פרטית מופלאה צעד אחר צעד במהלך הדברים, ובעקבות זאת זוכה לצאת  מכלל ארור לכלל ברוך – מציאות רוחנית חדשה. 
וכך אומר לו לבן: "בא ברוך ה'". 
ולמדנו כי המעביר על מידותיו זוכה להצלחה למעלה מדרך הטבע, ואשריו. 

שבת שלום!  
הרב יוסף ברוק 
אם אהבת את הדברים, העבר אותם לחבריך