זה הזמן לשקם את מעמד ההורים השחוק!

הרב יחיאל פליסקין- מחבר הספר שתולים בבית השם זה לא סוד, שמעמד ההורים מול ילדיהם נשחק בימינו, או אפילו מתפורר, בקרב בתים רבים.

מהי התוצאה של הגישה לפיה "הורים צריכים להיות חברים של הילדים?". יום יום אני רואה הורים שסופגים מהילדים חוצפות והשפלות, שמקבלים מהם יחס של ניצול וכפיות טובה, ויש מהם שמקבלים פקודות מהילדים, שמתנצלים ומרצים אם לא מילאו את הפקודות, עד שהפכו להיות משרתים ועבדים של הילדים (מספיק אחד מהם בשביל להזדעזע).

לדעתי, ההשתררות המשחיתה הזו של הילדים, היא הדרך שלהם למחות על המצב. עמוק בתוך ליבם הם לא רוצים הורים חברים! הם כן רוצים הורים עם כבוד ומורא, כפי צו התורה והבריאה. ומשזה לא מתממש – הם עוברים לקיצוניות שניה והופכים את ההורים לאסקופה הנדרסת.

"אני לא חלמתי לדבר להורים שלי כמו שילדי מדברים אלי"

נכון, אבל הם כן. תלונות וקיטורים שלנו, לא יעזרו הרבה.

הייתי רוצה להציע כמה הצעות מעשיות להורים, בשיטת 'עשה זאת בעצמך':

כדי שיהיה לילדים את מי לכבד... אנחנו צריכים לכבד את עצמנו, ולהתנהג באופן מלכותי גם בבית פנימה. הורה שגומר להתלבש כשהוא בסלון, למשל, או ש'גונב' אוכל מהסיר בעמידה וכו' – בעצם מזלזל בעצמו. לעומת זאת אבא שיושב בסעודת שבת עם 'חלאט' מכובד (מותר גם לליטאים!), או הורה שמקפיד להשתמש בסכין ומזלג גם בארוחה סתמית - נותן לילדיו עוד סיבה כן לכבד אותו. ודי לחכימא ברמיזה.

את הכלי הבא לא ניסיתי בדיוק כאן, אבל הוא עזר בהרבה מקרים אחרים. שההורה ידבר אל עצמו, מדי פעם, בערך כך (הצעה בלבד): "אני אבא/אמא של הילדים, והשווה הכתוב כיבוד הורים לכיבוד המקום, ומוראם למורא המקום. ובכן, אני ממוקם מעל ילדי, ויש להם ממני מורא כמו מן המלך (עי' רמב"ם ספר המצוות עשין ריא) וכבוד נפלא. הם לא סותרים את דברי, וכן מכבדים ומסייעים לי כמו לרב או אדמו"ר גדול". מנסיון במקרים דומים, השיח העצמי הזה גורם לנו לשדר את המסר הנכון לסביבה, וממילא לקבל את היחס הנכון.

הרבה מהלכות ומנהגי כיבוד אב ואם נשכחו והוזנחו. חלקם הלכות מפורשות ללא חולק, חלקם נתונים ללימודי זכות ומחילות וכד', וחלקם מנהגים נאים. לא כאן המסגרת לדיונים הלכתיים, אבל למעשה, אם גם אצלכם נשכחו חלק מהלכות/מנהגים אלו, אולי ננסה להחיות אותם?

* מה דעתכם לא לתת רשות לילדים לשבת על הכסא של אבא/אמא?

* כל פעם שהם 'סותרים את דבריו' לדרוש מהם להגיד 'אולי' במקום 'לא'?

* להגיש לאבא/לאמא את המנה ראשון בסעודה?

ואולי פשוט לעבור על אחד מהספרים של הלכות כיבוד אב ואם, לראות איך התרחקנו מהלכות אלו מרחק שמים וארץ, ולהתחיל להנהיג בבית למעשה לפחות חלק מהם?

ומה יהיה עם הצורך בהורים אוהבים?

אכן, הילדים של היום צריכים מאיתנו יותר מאי פעם אהבה, כבוד, הקשבה, זמני איכות, פינוקים. הכל נכון. ויחד עם זאת מוכרחים דחוף להחזיר את המורא והכבוד להורים, רגע לפני שהם יהפכו אותנו לאבק...

זו לא סתירה. נוכל לקחת דוגמא לדברים מרבני הישיבות והמלמדים בתלמודי תורה, אשר חלק מהם אהובים וקרובים מאד לצאן מרעיתם, ויחד עם זאת נשמר כלפיהם יחס של יראת כבוד.

אם כך, מסתבר שזה אפשרי, בוריאציה כזו או אחרת.

הרב יחיאל פליסקין - יו"ל ע"י ארגון 'שתולים - להצליח בחינוך'טל: 0527614899  

אם ברצונכם לקבל חוברות ומאמרים נוספים בעניני חינוך
הצטרפו לרשימת התפוצה של 'שתולים', בדוא"ל:  Ymp803@gmail.com 

להארות ותגובות בנושאי החוברת
ניתן לפנות ישירות למחבר
דוא"ל: Ymp803@gmail.com