בס"ד

איך להגיב לילד החורג מהקו של הבית- מאת הרב יחיאל פליסקין (מחבר הספר שתולים בבית השם)

ה. מה תהיה התוצאה מהגמשת הקו החינוכי?

השאלה הגדולה היא, מה תהיה התוצאה מההתגשמות בקו החינוכי? ובכן, יש ויש. ישנם מקרים בהם ההתגמשות הזו משיגה את מטרתה באופן ישיר, כלומר שהנער מתרווח לו במרחב החדש שהורחב לכבודו, ומפסיק לבקש דברים ש'מחוץ לגדר'. וישנם מקרים בהם הנערים הללו לא מסתפקים בכך, ומוסיפים לבקש ולחפש עוד כהנה וכהנה הנאות וחוויות, מן המותר ומן האסור.
נשאלת השאלה, אם כן בעבור מה להתגמש, אם בלאו הכי יש סיכוי שהם רק יגדילו את תיאבונם עוד ועוד? והתשובה בקצרה: ההתגמשות מצמצמת סיכונים.
נסביר את הדברים. באותם מקרים בהם ההורים הרחיבו גבולות, והילדים מצידם המשיכו לבקש עוד הרחבות, אזי ההורים עלולים לסבור כי "בגלל שאנחנו הרחבנו להם - לכן הם מרחיבים עוד! אילו היינו מתעקשים להשאיר את הגבול במקומו הקודם - היה יותר טוב". 
אולם לדעתי, זוהי פרשנות לא נכונה. האמת היא, כי ברוב ככל המקרים, אותם גבולות שהילד לבסוף פרץ - הוא היה פורץ אותם גם בלאו הכי! כי הפריצה אינה נובעת מן האישור החלקי שההורים נתנו, אלא מכך שיש לנער בתוכו אנרגיה שלילית, שגורמת לו צורך לפרוץ גבולות. 
אדרבה, במה שההורים הרחיבו את הגבולות, הם הרויחו, שהוא פחות מרד. הוא פחות "רע" בעיני עצמו והמשפחה, כי הגבולות הורחבו. הפכנו אותו מ'מורד במאה אחוז' ל'מורד בחמישים אחוז' בלבד. וממילא בסך הכל זה יגרום לו שלא להתדרדר עמוק מאד, אלא לשים לעצמו גבולות כלשהם, כי הוא לא מרגיש כל כך שלילי בעיני עצמו, וכן עשוי לזרז את תהליך ההתפכחות והשיבה שלו, משום שהוא מרגיש שלא התרחק מאד מדרך הבית, ועדיין הוא נורמלי יחסית בעיניהם.
לשם המחשה: אם אנו היינו רוצים שהילדה תלך עם שרוול עד כף היד, אבל ויתרנו לה שתלך בשרוול עד לאחר המרפק בלבד, אך לבסוף היא קיצרה את השרוול עד חצי המרפק, הרי בכך שאנו מצידנו פתחנו לה מעט את הגבול, אנו צמצמנו לה את המרד, שלא תמרוד 70 ס"מ אלא 30 ס"מ...
ואמנם נכון הוא, שמכל מקום בחלק מהמקרים ההורים שהקילו סייעו לבנם בכך, למשל אם קנו לו כדורגל, ולבסוף הוא הלך ושיחק עם זה אצל חילונים, הרי שלכאורה מצד המציאות הטכנית, ההורים קידמו אותו למטרה יותר מהר ממה שיכל להגיע אליה בעצמו. יש בזה מידה מסוימת של אמת. ומכל מקום ברוב המקרים זה רק קידום טכני ולא מהותי, כי ברוב המקרים הוא היה מגיע לשם בעצמו, רק קצת יותר מאוחר. 
כללו של דבר, כמעט כל הקלה שכזו, כרוכה בלקיחת הימור מסוים, ואין מנוס מכך בדורנו. אכן ניתן לומר באופן קרוב לודאי, שהורים שמתעלמים לחלוטין מן המצב בשטח, ופועלים אך ורק לפי עקרונות מוקדמים, לוקחים סיכון גבוה יותר, ובסופו של דבר משלמים על כך מחיר חינוכי יקר יותר, בדמות ילדים הנוטים מן הדרך. [מי שרוצה לברוח מכל חשש סיכון אפשרי, ולהיות בטוח לחלוטין שילדיו לא יוכלו להיחשף אף פעם לכלום, ייאלץ לעבור לגור על הירח, שם לעת עתה אין שום סיכונים...]. 

הרב יחיאל פליסקין - יו"ל ע"י ארגון 'שתולים - להצליח בחינוך'טל: 0527614899  

אם ברצונכם לקבל חוברות ומאמרים נוספים בעניני חינוך
הצטרפו לרשימת התפוצה של 'שתולים', בדוא"ל:  Ymp803@gmail.com 

להארות ותגובות בנושאי החוברת
ניתן לפנות ישירות למחבר
דוא"ל: Ymp803@gmail.com