בס"ד

רגשות אשמה של הורים- מאת הרב יחיאל פליסקין (מחבר הספר שתולים בבית השם)

2. לא תמיד האשמה בהורים

ראשית יש לדעת, כי גם לאנשים גדולים מאד היו בנים שלא הלכו בדרכם, החל מאברהם אבינו, יצחק אבינו, דוד המלך, וכלה בגדולי ישראל שבדורותינו, הרבה פעמים שלא באשמתם, אלא בגלל בחירתם האישית של הילדים, או מגזירת שמים.
יתכן שהדוגמא הבולטת ביותר לכך היא, חזקיהו מלך יהודה, שהיה צדיק גדול, אך חשש מלישא אשה, משום שנאמר לו ברוח הקודש שיוולדו לו בנים רשעים, ולבסוף כשנשא אשה על פי ציווי ה', נולד ממנו מנשה מלך יהודה, שחטא והחטיא את הרבים, עד שנחלקו רבותינו אם יש לו חלק לעולם הבא. הדבר ברור לחלוטין שלא היה זה באשמת האב הצדיק (עפ"י גמרא מסכת ברכות דף י., וסנהדרין דף צ.).
הגראי"ל שטיינמן זצ"ל נהג לומר, כי מה שיש היום הרבה בעיות עם ילדים, זה מסוד ה' ומ'כבשי דרחמנא', גם 'גלגולים' וכדומה, והדבר קורה גם לאנשים גדולים ממש, וזה מהנסתרות לה' אלוקינו, ואכן לפעמים זה בא גם מחמת ליקויים בחינוך שלא היה בסדר, אבל בדרך כלל אין לדעת את הסיבה (ע"פ 'מאחורי הפרגוד' עמ' 326).
וכן מוסר הרה"ג ר' אהרן בן פורת שליט"א, משגיח ישיבת מחנה ישראל, בשם הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל, ראב"ד העדה החרדית, שלפעמים הבן הנושר זו גזירה משמים (עלון 'אור עליון' גליון 73).
בחלק מהמקרים, הרקע להאשמה העצמית הוא ההשוואות לאחרים; "מדוע לא יכלתי לגדל אותו כמו בן השכנים המוצלח?". 
אולם בהרבה מקרים, נתוני הפתיחה של הבן המתמודד שונים מחבריו הרגילים. הרבה מהנערים המתמודדים נולדו עם אופי מאתגר, כגון הפרעת קשב, ליקויי למידה, נטיה טבעית לנהנתנות או לכוחניות, וכד'. ומכאן התגלגלו ובאו הקשיים בהמשך הדרך. ובכן, כמה לא נכון לעשות השוואות בינם לבין ילדים אחרים שנולדו עם מזג אחר ואופי נח יותר. 
ולהיפך, עלינו לחשוב על כך שהקב"ה חיפש משפחה להוריד דרכה את הילד הזה לעולם, ומצא אותנו כי ידע שיש לנו כוחות לטפל בו.
וגם אם אכן נעשו טעויות על ידי ההורים, לא תמיד היה הדבר בשליטתם וביכלתם. וכפי שהתבטא הגראי"ל שטיינמן זצ"ל: לפעמים המצב עם הילד כבר כמעט שלא בשליטתם של ההורים, כי הילד כל כך הרבה הציק להם, עד שטעו, ויצאו משיקול דעתם ואיבדו שליטה, באונס או בשוגג, ועתה סובלים מבניהם ומיטלטלים איתם ביגונות, ה' יושיעם ('מאחורי הפרגוד' עמ' 316).
זאת ועוד: הרבה פעמים בחינוך הננו בבחינת "חכמים לאחר מעשה". כלומר, עכשיו אחרי שרואים את התוצאות, אנו מסיקים כי בשנים המוקדמות היינו צריכים לנהוג אחרת. אבל בשעת מעשה, האם מישהו יכל להגיד זאת בוודאות? האמת הברורה היא, שאין שיטה אחידה ומוחלטת בחינוך ילדים! כמעט כל הורה בעולם, טועה בחינוך ילדיו, ברב או במעט, ואין הקב"ה בא לאדם בתביעה על דבר שלא היתה לו דרך לדעת. 
ולא זו בלבד, אלא שהקב"ה אף נותן להורים שכר על הטעויות החינויות שעשו, כמו על המצוות! כפי המבואר בספר חסידים לרבינו יהודה החסיד: אדם שמחשב לעשות מצוה, והיא אינה מצוה אלא עבירה, ועשאה כי לא היה לו ממי לשאול, מקבל שכר, כבנות לוט (ספר חסידים, סי' תרמה).
יתכן שתתעורר השאלה: אף אם אכן אין ההורים אשמים במה שקרה, והקב"ה סולח ומוחל להם על הכל, אבל מדוע נאלץ הילד המסכן לסבול מכל הטעויות הללו.
והתשובה היא, כי אלו הם נתוני החיים שהועידו לילד הזה משמים, שיעשו עמו כך וכך טעויות. זהו הנסיון והאתגר המיוחד שתכנן עבורו הקב"ה, והוא יצטרך להתמודד ולתקן את עצמו. 

הרב יחיאל פליסקין - יו"ל ע"י ארגון 'שתולים - להצליח בחינוך'טל: 0527614899  

אם ברצונכם לקבל חוברות ומאמרים נוספים בעניני חינוך
הצטרפו לרשימת התפוצה של 'שתולים', בדוא"ל:  Ymp803@gmail.com 

להארות ותגובות בנושאי החוברת
ניתן לפנות ישירות למחבר
דוא"ל: Ymp803@gmail.com