בס"ד

מול פגעי הטכנולוגיה - מדריך להורים - מאת הרב יחיאל פליסקין (מחבר הספר שתולים בבית השם)

ג. התערבות בכח – ודאי לא מועילה 

ישנם כאלו הסבורים, כי ניתן לפתור את בעיית האינטרנט על ידי מכה חד פעמית, כגון לשבור לו את המכשיר, או לפגום בו בסתר או בגלוי, או להחרים אותו, או לנתק את יכולת הקליטה ללא הסכמתו, למחוק ממנו מידע וכד'. אולם מנסיון רב מאד הנני יכול להעיד בוודאות, כי כל הפעולות האלו אסורות ומזיקות. באזני שמעתי לפחות מאה סיפורים שונים מכלי ראשון, של נסיונות הורים להתערב פיזית במכשירים השונים של בניהם [ובנותיהם] המתמודדים, ובתשעים ותשע אחוז מהם ההורים התחרטו על כך מאד. בדרך כלל אירעו מספר דברים מתוך הרשימה הבאה [לא בהכרח כל הרשימה כולה]:
   # הנער השתולל מזעם על כך.
   # התחצף להורים, הסתכסך עמהם [לדוגמא: בחור שהפסיק לדבר עם אביו למשך חודשיים. נערה שברחה מהבית לשבועיים].
   # פגע פיזית בטלפונים או חפצים אחרים בבית כנקמה.
   # הצהיר הצהרות מדאיגות בקשר לעתיד שלו [אני אפסיק לשמור מצוות, אני אברח מהבית, וכד']. 
   # המשיך להתדרדר מהר במדרון הרוחני, עד כדי חילול שבת, ועוד [היה בחור שבאותו יום שאביו החרים לו את האייפון הוא התחיל לעשן סמים].
   # הכי חשוב, והכי מדיד: בכל המקרים, הנער השיג מהר מאד מכשיר חדש!
   # פעולה זו מרחיקה לפחות בשנה-שנתיים את יום הגמילה האמיתי של הנער. 
בכל פעם שאני שומע בשם מחנכים מסוימים המורים להורים לנפץ או להחרים מכשירים, אני מתמלא חלחלה: הרי זה ממש מזיק בידיים לכל הרוחניות של הילד! מדוע אין הם עוקבים אחרי התוצאות המחרידות של המעשים הללו? כמה מקרים אירעו בכלל שפעולה כזו עזרה משהו? ואם היה מקרה אחד ממאה שהדבר הועיל, האם זה מתיר להורים להרוס את תשעים ותשעת האחוזים הנותרים? אי שמים, מה עוד צריך לקרות כדי שיפסיקו להפיץ את ההוראה המוטעית הזו? כמעט והנני יכול לכתוב, שהסכנה הכי גדולה אחרי 'החזקת מכשיר', היא 'ניפוץ מכשיר'! 
ומילא אם הורים מנפצים מכשיר פעם אחת, ואחר כך קולטים את גודל הטעות שלהם, עוד אפשר להבין אותם. אבל יש מקרים בהם קשה לדון אותם לכף זכות. אני מכיר בחור שאביו ניפץ לו כבר כ-14 מכשירים, ובכל פעם השיג הנער כסף בתוך ימים ספורים ע"י גניבות, וקנה מכשיר חדש. אולי אפשר לנסות להבין את האב, שכשהוא רואה את הקלקול מול עיניו, הוא כמעט יוצא מדעתו, ולכן פועל מתוך אינסטינקטים. אך למעשה, הנזק החינוכי שהוא גרם לילד הוא קשה, וכמעט בלתי הפיך.  
למרות שהדברים פשוטים וברורים, מכל מקום שאלתי את הגאון רבי משה הלל הירש שליט"א ראש ישיבת סלבודקה, והגאון רבי דוד כהן שליט"א ראש ישיבת חברון, ושניהם הסכימו עמי פה אחד, שאין שום מקום לפעולות אלימות כלפי נערים אלו ומכשיריהם, דבר שלא יועיל כלל וכלל.

יש הורים הטוענים: "המכשיר הזה לא ייכנס לבית שלנו בשום אופן"
זו טעות. בכל המקרים הילד כן מכניס את המכשיר לבית, ואז מתחילים מריבות, מלחמות, צעקות, מכות. ובסופו של דבר יוצא רק נזקים: או שההורים נכנעים. או שהילד נפלט מהבית. או שהם שוברים לו את המכשיר וכו'.

"אבל גדולי ישראל הורו לא להכניס את המכשיר לבית"
לא מדויק. גדולי ישראל הורו לכל מי שמוכן לשמוע להם, שלא להכניס בידיים מכשירים כאלו הביתה. אבל אם הילד הוא זה שהכניס, מעולם לא הורה שום גדול בישראל להילחם עמו בכח בענין. וכן אם הילד מטעין את המכשיר בשקע שבבית, עדיף להתעלם מהענין ולא להיכנס עמו לעימות על כך. 

"אבל הוא עלול לקלקל את אחיו" 
ובכן, צריך ואפשר בהחלט להציב לו גבולות ברורים, שלא ישתמש במכשיר בפני אחרים בבית, (ראה במאמרנו הקודם). יש לדעת, כי כשמנסים להילחם עמו בכח, הסיכון לאחים שלו הרבה יותר גדול. משום שמלחמות אלו גורמות לו להתדרדרות שיטתית, וממילא הוא מסכן את אחיו יותר. 
הרב יחיאל פליסקין - יו"ל ע"י ארגון 'שתולים - להצליח בחינוך'טל: 0527614899  

אם ברצונכם לקבל חוברות ומאמרים נוספים בעניני חינוך
הצטרפו לרשימת התפוצה של 'שתולים', בדוא"ל:  Ymp803@gmail.com 

להארות ותגובות בנושאי החוברת
ניתן לפנות ישירות למחבר
דוא"ל: Ymp803@gmail.com