בס"ד

מול פגעי הטכנולוגיה - מדריך להורים - מאת הרב יחיאל פליסקין (מחבר הספר שתולים בבית השם)

ו. איך גורמים לנער להבין שהוא בבעיה? 

ובכן, ראשית יש לדעת לגבי נוער מתמודד, כי שכנועים שכליים אינם מועילים להם כלום. לא לגבי האינטרנט, ולא לגבי החיים שלהם בכלל. מערכת ההסברה האדירה נגד האינטרנט שהוקמה בעידודם של גדולי הדור, מועילה לאנשים מן הישוב המנהלים חיים נורמליים, אך אולי חסרה להם מודעות לסכנות האינטרנט. אולם לנערים אומללי החיים שנפלו לאותה רשת, ההסברה לא עוזרת כלום. גם אם נסביר להם בטוב טעם ודעת את גודל רעת האינטרנט, הם בדרך כלל יענו לנו במערכת שלמה של תירוצים עקומים. 
למה הם לא רוצים לשמוע? ראשית, אין להם כל צורך בהסברה שלנו. הם יודעים הרבה יותר מאיתנו את כל סכנות האינטרנט, שהרי הם עצמם שוחים בתוך הביוב הזה יום יום, ומה תוסיף להם ההסברה שלנו, הצדיקים התמימים, ששמענו מכלי חמישי מידע חלקי על תכני האינטרנט...
שנית, משום שהדברים הרעים שבאינטרנט זה בדיוק מה שהבחורים הללו מחפשים שם! מכיון שהם לא זכו למצוא את הסיפוק בלימוד תורה ושמירת מצוות [או שמא מחנכיהם לא זכו להטעים להם אותו], ואין להם תוכן לחיים, והמצפון מעיק עליהם, הם דווקא שמחים לברוח אל ההתמכרות לאינטרנט, ולאבד את הראש ואת הדעת, בדיוק כמו מי שלוקח סמים כדי לברוח מהבעיות שלו.
הדרך הטובה ביותר היא, אם הנער יזכה להיכנס לישיבה למתמודדים מהסוג שיודעים באמת איך לטפל בבחורים. ראה לדוגמא בספרי 'שתולים בבית השם' שער שמיני, שם כתבתי הדרכה מפורטת ויעילה מאד כיצד ניתן לטפל בהצלחה רבה בפגעי הטכנולוגיה בתוככי ישיבה למתמודדים, תוך כדי ניצול 'כח הרבים' ליצירת מעגלים עוצמתיים של חזרה בתשובה.
דרך נוספת, היא לחבר את הבחור לחונך מתאים. עבודתו של החונך בשלב ראשון לא תהיה להתעסק ישירות בנושא האינטרנט, אלא להביא את הבחור בהדרגה ממצב של יאוש והפקרות, למצב שהוא ירצה לחזור בתשובה ולקחת שליטה מחדש על חייו המנופצים.
ואם ההורים רוצים לעזור בעצמם לבנם, בדרך כלל הם אינם יכולים לעזור לו באופן ישיר, בבחינת 'אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים'. אמנם בודאי שהם יכולים וצריכים לתת לו הרבה כבוד וידידות, ואז מכיון שהוא מתחבר אליהם רגשית, הוא מתחבר גם לתורה ולמצוות שהם מייצגים, ומתעוררים בו הרהורי תשובה, וזה יוביל אותו לחפש ולמצוא רב או בית מדרש שיחזקו אותו, ובסופו של דבר הוא יחזור בתשובה. אלא שתהליך כזה הוא איטי מאד, ונדרשת לשם כך סבלנות רבה, וכמובן הרבה תפילות.
לאחר תקופה מסוימת של טיפול - אם ע"י הישיבה, או ע"י חונך, או ע"י הכבוד והידידות של ההורים - הבחור מגיע לשלב שבו הוא מוכן להודות שהוא בבעיה קשה של התמכרות לאינטרנט, והוא מבקש עזרה להיחלץ מהרשת. אלו לא דמיונות של 'ימות המשיח', אלא מציאות שהנני חווה בס"ד יום יום, שבחורים מכורים מגיעים למצב מבורך זה.
כמה זמן אורך השלב הראשוני הזה? ובכן, קשה כמובן לתת שיעורים קצובים, ובכל זאת כדי לסבר את האוזן נכתוב זמנים ממוצעים. אם זה ע"י ישיבה שיודעת את המלאכה - כחצי שנה בערך. אם זה ע"י חונך - כשנה, בערך. ואם זה ע"י כבוד וידידות של הורים - כשנתיים-שלש בערך.

הרב יחיאל פליסקין - יו"ל ע"י ארגון 'שתולים - להצליח בחינוך'טל: 0527614899  

אם ברצונכם לקבל חוברות ומאמרים נוספים בעניני חינוך
הצטרפו לרשימת התפוצה של 'שתולים', בדוא"ל:  Ymp803@gmail.com 

להארות ותגובות בנושאי החוברת
ניתן לפנות ישירות למחבר
דוא"ל: Ymp803@gmail.com