בס"ד

כיצד נאהיב את התורה והמצוות על ילדינו- מאת הרב יחיאל פליסקין (מחבר הספר שתולים בבית השם)

פרק ו. הסבר נוסף - 'זיווג החכמה עם האדם אי אפשר בלי תיאבון'

נוסיף עוד רובד של הסבר. גם אם נניח שהילד לא יסטה מן הדרך הסלולה ויישאר איתנו לגמרי, אך הוא עלול לקיים את המצוות רק כדי לצאת ידי חובה, כמי שכפאו שד. כל כך הרבה הורים מתאוננים על שהם מרגישים קרירות ורפיסות בגישה של הילדים, וזו אחת הסיבות לכך. הכפייה גורמת שהילד יקייים מצוות בשטחיות ובקרירות. אם אנו רוצים שהילד ישמור מצוות בהתלהבות, אחת הדרכים לכך היא על ידי חוסר כפייה.

וכפי שכתב הגר"א באגרתו: גם לבניך הי"ו, שתגדל אותם בדרך הישר ובנחת... ואל יכביד המלמד עולו עליהם, כי הלימוד אינו נקבע בלב האדם כי אם בישוב ובנחת, ונתון תתן להם איזה פרוטות וכיוצא כדי לשמחם, ויועיל ללימודם. 

הבה ונשים לב לניסוח. יתכן שאפשר לבצע את הפעולה החיצונית של לימוד תורה גם עם לחץ, אבל אם רוצים שהלימוד 'ייקבע בלב האדם', שהדברים ייכנסו עמוק לנשמה ויהפכו להיות חלק בלתי נפרד מן האישיות, זה אי אפשר 'כי אם בישוב ובנחת'. 

באופן דומה כותב החזון איש: הזיווג של החכמה עם האדם, אי אפשר בלי כמיהה ותיאבון, 'דברי תורה חביבין' - כח החיבה פותח את המוח ואת הלב לבלוע חכמה בינה ודעת (קובץ אגרות חזו"א ח"ג, א).

ושוב, אותה הדגשה. יתכן שאפשר לקרוא דברי חכמה, ואולי אף להבין אותם, גם בלי שום חשק. אבל "הזיווג עם החכמה", ההתאחדות המוחלטת עמה, בקשר אהבה נצחי, זה 'אי אפשר בלי כמיהה ותיאבון'.  
הגה"צ רבי אורי ויסבלום שליט"א, משגיח ישיבת נחלת הלויים, מסביר, כי גם בדורות הראשונים היה ענין התענוג בדברי תורה ענין כה נשגב ועיקרי, קל וחומר בדורנו, דור תפנוקים, שתענוגי עולם הזה זועקים מכל פינה, והפיתוי הוא אלף מונים מאשר היה בדורות קודמים, הרי ענין העריבות בדברי תורה הוא ממש ענין של פיקוח נפש... שיהיו בפינו "מתוקים מדבש ונופת צופים (קובץ 'חיזוק' ח"ה עמ' קיט).
וכדי שיבא התיאבון, חובה עלינו לפתחו בהדרגה. אם הילד אינו בשל למעשי מצוות מסוימים לפי קצב התפחותו הטבעי, ואנו כופים עליו לעשות מעשים שאינם תואמים לכוחות נפשו, בדורנו המאופיין ברגישות הנפש, הדבר עלול להרוס את הקשר בינו לבין התורה והמצוות.
כך הסביר המשגיח הרב וולבה זלה"ה: ה'מסילת ישרים' משתמש בלשון "ושורש העבודה", כלומר ש'עבודה' היא תהליך אורגני הצומח באדם. החינוך למדרגות בבנין האדם צריך להיות מותאם להתפתחות הטבעית של הילד. זהו כלל גדול בחינוך: אסור לדרוש מהילד דברים שמצד גילו והתפתחותו עדיין אינו מסוגל לקיימם, הוא ימאס בהם ויתחמק מהם עד כמה שיוכל, וזה גורם נזק רב להתפתחותו הרוחנית (עפ"י זריעה ובנין בחינוך, תחילת הספר). 

הרב יחיאל פליסקין - יו"ל ע"י ארגון 'שתולים - להצליח בחינוך'טל: 0527671485  

אם ברצונכם לקבל חוברות ומאמרים נוספים בעניני חינוך
הצטרפו לרשימת התפוצה של 'שתולים', בדוא"ל:  Ymp803@gmail.com 

להארות ותגובות בנושאי החוברת
ניתן לפנות ישירות למחבר
דוא"ל: Ymp803@gmail.com